פסק-דין בתיק ת"ק 010161/03

מדובר באירוע של תאונת דרכים.

התובע טוען  כי הנתבעת מיכל רוזין  יצאה מחניון  בלי לעצור , לפני תמרור עצור, נכנסה לרחוב הרצל בר"ג, ופגעה באופנוע עליו רכב התובע, בנו ינון קשת, בחוזקה בצד שמאל, מה שגרם לינון לאבד שליטה וליפול על צד ימין של האופנוע.

הנתבעים מכחישים , אם כי בחצי פה את האחריות לתאונה ועיקר טענתם כנגד התביעה היא שלא נכון שינון איבד שליטה על האופנוע כתוצאה מפגיעת הנתבעת בו ומכחישים כלל כי הוא נפל על צדו הימני של האופנוע, וטוענים כי אם יש נזקים בצדו הימני של האופנוע, הרי אלה  נזקים שלא נגרמו באירוע הנדון.

התובע צרף לכתב התביעה את חוות דעתו של השמאי מטעמו, מר דוד מזרחי.

על פי חוות הדעת של השמאי מזרחי סה"כ הנזקים שנגרמו באופנוע, כולל מע"מ, הינן 5120.5 ש"ח כאשר הוא מציין  כי הקטנוע  ניזוק  להיקפו והוא מציין בפרק חלפים  כי נזוקו בקטנוע חלפים בצד ימין ובצד שמאל שלו.

התובע לא הגיש חשבונית בדבר תיקון  הנזקים בקטנוע.

הנתבעים מצדם, הגישו חוות דעת של שמאי מטעמם, מר  אורן יעקוב.

בחוות הדעת של מר יעקוב הוא חולק על גובה הנזק כפי שנקבע על ידי השמאי מטעם התובע. מר יעקוב מטעם הנתבעים, קובע כי לקטנוע  נגרם נזק של 895 ש"ח בצדו השמאלי של הקטנוע ו- 1,295 ש"ח בצדו הימני.

באשר לנזק בחלקו הימני של הקטנוע, מציין השמאי מטעם הנתבעים,  תחת הכותרת "תיאור הנזק",   את המילים להלן: " פגיעה תאונתית בצדו הימני של המרכב".

השמאי מטעם הנתבעים,  מאשר כי מדובר בנזק תאונתי ואינו מסתייג מהטענה של התובע , כי הנזק הן בצד שמאל והן בצד ימין נגרמו באותו אירוע, אם כי,  והאמת ניתנת להיאמר,  כי בפרק "תיאור הנזק",  מציין הוא: " הנזק לצד ג' - שריטות בצד שמאל". 

ואולם, יש לזכור כי התיאור אותו מציין  השמאי בחוות דעת כלשהי לגבי  צורת אירוע התאונה, הינו של נהג המבוטח, ועצם העובדה כי הנהגת המבוטחת, ציינה בהודעתה כי הנזק לתובע הינו  שריטות בצד שמאל,  היתה מחייבת את השמאי מטעם הנתבעים,אילו מצא  לנכון  לעשות זאת,  לציין שהנזק בצד ימין לא קשור לתאונה.

כאמור, השמאי מטעם הנתבעים אינו מסתייג מן  הטענה שהנזק בשני הצדדים נגרם באותה תאונה, ויש לתת לכך משקל לטובת גרסת התובעים.

יש לציין כי התאונה ארעה  כאשר הנתבעת יוצאת [גם לפי הודאתה] כאשר היא יוצאת מתוך שטח חנייה  עם חזית רכבה  אל הכביש  ורוכב האופנוע נוהג בכביש מימין לשמאל.  הנתבעת פוגעת ברוכב בצד השמאלי שלו ויש לזכור שמדובר ברכב דו גלגלי, שכל נגיעה בו בצד יכולה לגרום לאובדן שווי משקל ונפילה.

לפיכך, סבירה יותר גרסת עד התביעה, שהוא נפל כתוצאה מפגיעה בו על ידי התובעת ואני מבכר  גרסה זו על פני טענת הנתבעת  על פני גרסת הנתבעת שהיא  נגעה בו נגיעה כה קלה שלא גרמה לו לאובדן שיווי משקל וכי הוא המשיך לנסוע רגיל, עצר , הניח את הקטנוע על הקרקע וחזר אליה בצעקות.

אין צורך שהפגיעה תפיל את הרוכב מיד במקום וקיימת אפשרות  שלאחר  הפגיעה הוא מתנדנד  תוך כדי נסיעה ונופל בהמשך.

השמאי מטעם התובעים לא הוזמן למתן עדות וגם השמאי מטעם הנתבעים לא זומן למתן עדות, ובקשר לגובה הנזק הנגרם בזמן התאונה, עומדות בפני  שתי חוות דעת  של השמאים מטעם הצדדים.

כמו כן, ניצבת העובדה שהתובע לא הגיש לי חשבונית מס או קבלה  בדבר תיקון בפועל של הנזקים בקטנוע.

בנסיבות אלה,  אני רואה  לקבוע את גובה הנזק כממוצע שבין שתי חוות הדעת, קרי : 3,500 ש"ח.

המסקנה היא שאני מחייב  את הנתבעים לשלם לתובע את הסכום של 3,500 ש"ח, בתוספת אגרת משפט  בסך 87 ש"ח והוצאות משפט בסך 400 ש"ח, והכל בתוספת הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 18.12.03 ועד התשלום בפועל.